אינטרנט

ההיסטוריה של האינטרנט

האינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת) היא רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש הודות לה הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה־20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. יש הטוענים כי בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי, אולם מנגד קיימת הסתייגות הטוענת כי האינטרנט עוד רחוק מכך בשל הפערים הטכנולוגיים בין מדינות העולם ובשל השימושים המקומיים באינטרנט כחלק מתופעת הגלוקליזציה.

השם "אינטרנט" (באנגלית, Internet) נקבע לתאר קבוצה של רשתות מחשבים המחוברות ביניהם. האינטרנט (באנגלית Internet או the Internet), שבה דן ערך זה, היא אינטרנט מסוימת, גלובלית, שמכילה רשתות מחשבים רבות ושונות, וזהו שמה. האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה מרשתת לתיאור המונח הכללי, ואילו השם אינטרנט, לאינטרנט המסוימת הגלובלית, משמש גם בעברית ^[1]. קיימות גם רשתות אינטרנט נוספות, שאינן גלובליות, כגון אינטראנט (בעברית: מרשתת פנים) של ארגונים שונים.

היסטוריה

חזון האינטרנט הופיע במספר ספרי מדע בדיוני ומאמרים. אחת התחזיות שניתן להשוותן לאינטרנט של ימינו מופיעה בסיפור "A Logic Named Joe" מאת מורי ליינסטאר ‏‏^[2]. בסיפור זה, בני אדם משתמשים במכשירים הנקראים "לוגים", מסופים בעלי צג ומקלדת, בהם ניתן לראות שידורי טלוויזיה, לשלוח דואר אלקטרוני, לתת פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך ועוד.

ניתן לזהות את שורשי האינטרנט במחקר בתחום בתקשורת נתונים הנקרא מיתוג מנות (packet switching). מחקר כזה נערך בתאגיד RAND על ידי פול ברן, הידוע מאז כאחד מאבות האינטרנט. המטרה המרכזית למחקר הייתה לבדוק טכניקות לשרידות של רשתות תקשורת במקרה של מלחמה גרעינית. התקשורת הראשונה נעשתה ב-29 באוקטובר 1969 בין לאונרד קליינרוק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לבין צ'ארלי קליין מאוניברסיטת סטנפורד, כאשר שודרה המילה LOGIN.

רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ועפ"י הרעיונות שנבחנו ב RAND יצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית.

ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, National Science Foundation, שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין־אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי. בדומה לרשת של ARPA, רשת זו כונתה NSFNet.

תחנת העבודה ששימשה את טים ברנרס-לי ב-CERN, והיוותה את שרת הרשת הראשון

בשנת 1989 הציע טים ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN - המרכז האירופאי לחקר הגרעין. במהלך שנת 1991 הם הציעו את הרעיון לאחראי עליהם במעבדת CERN, אם כי כשלו במאמצים לשכנעו ולכן פתחו קבוצת דיון – תחום שאז היה המפותח ביותר באינטרנט - ודרכה הצליחו לצבור אוהדים ברחבי העולם. ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. שנתיים לאחר מכן, כבר היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. בשנת 1995 היו קיימים כ-100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997, היו כבר כמיליון אתרי WWW.

התפתחות הקשר בין האנשים דרך האינטרנט

§         תקשורת של אחד לרבים" כלומר הפצת ידע של גורם מומחה בצד אחד אל מול קהל וצופים. בשלב זה דמו האתרים לספר או חוברת כתובה. הצופים באתר לא היו יכולים לתקשר האחד עם השני אלא לכל היותר עם בעל האתר. חלק מסוג זה של תקשורת הוא הדואר האלקטרוני בו יחיד שולח מידע ליחיד או לרשימת תפוצה.

§         "תקשורת של רבים אל רבים" זה היה השלב בו נוספה האפשרות לצ'אט ונוספו לאתרים פורומים שאפשרו רב-שיח בין המשתתפים.

§         רשתות חברתיות ואתרי העלאת תוכן החינמיים, איפשרו העלאת תכני משתמשים ונגישות כל גולשי האינטרנט לתכנים אלו.



עד לא מזמן קהילה הוגדרה כרשת של קשרים חברתיים שאינה מתייחסת למרחב פיזי נתון. אולם, מתוך הגדרה זו לא ניתן להבין איך מתהווים הקשרים היוצרים את הקהילה. באופן מסורתי, קשרים חברתיים נוצרו באינטראקציות בין אישיות פנים אל פנים. כיום בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות מתאפשרת אינטראקציה רציפה ותכופה בין אנשים אשר נמצאים במרחק פיזי רב. כמו כן אנשים רבים עושים שימוש ברשת האינטרנט על מנת לקיים אינטראקציה גם עם אנשים אשר נמצאים במרחק פיזי קטן יחיסת, לפעמים אפילו עם שכנים אשר גרים במרחק פסיעה מהם.

ניתן לומר שהאינטראקציה החברתית, כמי שתלויה ומושפעת מאופיין של מערכות תקשורתיות שונות, זוכה כיום לעיצוב מחודש עם חדירתה העמוקה של תקשורת מתווכת המחשב לחיי היום יום. בעקבות זאת מתפתח דיון ציבורי סוער הנוגע לטיבם של קשרים מתווכי מחשב, והשפעתם על הפרט ועל החברה בכללותה.

אז מה זה בעצם תקשורת ישירה ומה זה בכלל  תקשורת מתווכת מחשב?

האבחנה המרכזית בספרות היא בין תקשורת פנים אל פנים (Face To Face), לבין תקשורת מתווכת מחשב (Computer Mediated Communication).

בקיצור - FTF Vs. CMC, בניסוח המקובל בכתובים.

באופן התקשורת המסורתי, פנים אל פנים, מועברים מסרים מורכבים יותר הכוללים מעבר למסר המילולי הפשוט גם מימדים לא מילוליים דוגמת שפת גוף , טון ונימת דיבור וכדומה. עד לא מזמן נהגו לומר שהתקשורת הישירה היא פעמים רבות פורמלית פחות מתקשורת מתווכת מחשב, שהיא על פי רוב כתובה, ועל כן מאפשרת שימוש בשפה טבעית. היתרון המרכזי של תקשורת המחשבים הוא העובדה שהיא מאפשרת תקשורת פשוטה ומהירה בין אנשים מרוחקים ומאפשרת לנו להתגבר על אילוצי הזמן והמקום. מצד שני  היא מגבילה את הנוכחות החברתית שלנו בקשר (Kling, 1997a, 1997c; Wellman 1999a, 1999b; Kraut et. al. 1998, גנאור, 1999). כיום בעקבות התפתחותה המואצת של תקשורת המחשבים בעשורים האחרונים נוצרו אופני תקשורת מתווכי מחשב מגוונים וישנה תפוצה הולכת וגוברת של השימוש בהם. כלים אלו שונים מהותית זה מזה במידת הסינכרוניות, הפורמליות, והאפשרות לשלב מימדים שאינם מילוליים מובהקים, דוגמת קול ותמונה. כלומר לא עוד מדובר בהתכתבות בלבד מול המסך אלה בשיחת ווידאו חיה אשר מאפשרת להתרשם גם מאותם מסרים לא מילוליים אותם הזכרנו קודם לכן.

בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק המחקרי בהשלכותיה של התפתחות טכנולוגית זו על תחומי חיים שונים. למגמה זו שותפים חוקרים מכל תחומי מדעי החברה ככלל, ותחום מדעי ההתנהגות בפרט. בעבר התמקדו מרבית המחקרים בהשלכות תקשורת המחשבים על ארגוני עבודה, הנוטים להקדים ולאמץ חידושים טכנולוגיים, אך עם הרחבת תפוצת האינטרנט בקרב כלל האוכלוסייה, מתרחב גם העיסוק בהשפעות התקשורת מתווכת המחשב על תחומי חיים מגוונים,חיי הפרט וגם חיי הקהילה(Kling, 1997b, 1999c; Ogburn, 1964)

מחקר בולט בתחום נעשה על ידי פרופסור אהרון בן זאב בספרו אהבה ברשת,2004.

בספר אהבה ברשת, של פרופסור אהרון בן זאב הוא מתייחס להבדל בין תקשורת PTP לתקשורת MCM וסוקר סידרת פרדוקסים שלרוב לא יכולים להתקיים זה לצד זה.

אך באינטרנט זה דווקא קורה, בחרנו לסכם 6 נקודות מרכזיות את התייחסותו של זאב לנושא האינטראקציה האישית PTP והאינטראקציה מתווכת מחשב CMC:

1. אנונימיות לעומת חשיפה עצמית: בעולם החברתי קשרים חברתיים ורגשות אמיתיים כלפי האחר יכולים להתקיים רק מול אנשים שאנו מכירים. אנונימיות מזוהה עם ריחוק, ניתוק, בידוד. אכפת לנו רק מאנשים בעלי שם ופנים ומכאן נובע הקשר שלנו עימם. אבל במרחב הווירטואלי מתאפשרת מידה גבוהה של אנונימיות, והיא לא בהכרח מייצרת ריחוק חברתי וניתוק. לפעמים היא מייצרת חשיפה עצמית מוגברת, ומובילה אנשים להתקרב יותר ממה שהם מתקרבים בעולם הממשי. פרדוקס זה מתקיים מכמה סיבות:

א. היחשפות על פי בחירה ופגיעות מופחתת: האדם יכול להחליט בעצמו עד כמה להיחשף, מתי ומול מי ומתי להגן על עצמו. במרחב זה הסיכונים להיפגע מופחתים, האדם פחות חשוף לבושה ולגלוג. השילוב של שני גורמים אלו מוביל לפעמים דווקא לחשיפה מוגברת. אפקט זה נקרא אפקט הסרת העכבות. בן זאב מדגים זאת באמצעות שני זרים היושבים ברכבת וחושפים אחד בפני השני פרטים אישיים בחייהם. דווקא בגלל ששני אנשים אלו זרים לחלוטין ולאחר הירידה מהרכבת לא ייפגשו לעולם הם מרשים לעצמם להיחשף בצורה עמוקה יותר. האינטרנט הפך תופעה זו לרווחת הרבה יותר. באינטרנט וברשתות החברתיות בכל רגע נתון עומדים לפניי מיליוני זרים ואני יכול לבחור אם להיחשף בפניהם או לא.

ב. היעדר 'מחסומי כניסה': במרחב הווירטואלי, בניגוד למרחבים ממשיים אחרים, כמעט לא קיימים מחסומי כניסה חיצוניים (גיל, מראה, גזע, נכות) ומחסומי כניסה פנימיים (תכונות אופי כמו ביישנות או חרדה). מכיוון שאין מחסומים יותר אנשים נחשפים וההיחשפות עמוקה יותר.

ג. מציאת מכנה משותף בקלות: כאשר אנו פוגשים אדם חדש במרחב הממשי לוקח לנו זמן להכיר אותו. מדי יום אנו נחשפים לאנשים שנמצאים בסביבה שלנו ולא בהכרח בחרנו לשהות במחיצתם. באינטרנט אנו בוחרים בקלות את סוג האנשים שעימם אנו רוצים להיות: חדרי צ'אטים הממוינים לפי גיל, פורומים על פי נושאים, קבוצות שונות בפייסבוק ואנשים אשר אנחנו עוקבים אחריהם בטוויטר. ברגע שבחרתי במרחב מסוים יש לי כבר מכנה משותף עם שאר האנשים שנמצאים שם.

ד. טקסטואליות/ היעדר גוף: התפיסה הרווחת רואה במרחב האינטרנטי היעדר גוף. השהייה שלנו במרחב היא לא פיזית אלא רעיונית, באמצעות הטקסט. היעדר הגוף מאפשר לנו להתעלות מעל למשתנים כמו מין, מוצא או גיל. אנו בוראים את עצמנו מחדש בכל פעם שאנו נמצאים במרחב, כיוון שהמאפיינים האורגניים נשארים בחוץ. סוציולוגים רבים חקרו מאפיין זה ויש שתי גישות סותרות בנושא זה. הגישה הראשונה היא תפיסה אוטופית, שאפיינה את החוקרים הראשונים שעסקו באינטרנט כמרחב חברתי (Dona Haraway, 1991). חוקרים אלו סברו שככל שהאינטרנט יתפוס מקום מרכזי בחיים שלנו, כל המשתנים שהפרידו בין בני האדם ויצרו סטריאוטיפים יפסיקו להיות משמעותיים. כבר לא יהיה משנה אם אני גבר או אישה, שחור או לבן. נתרגל לחשוב על אנשים כאנשים דרך מחשבותיהם והטקסטים שהם יוצרים ולא דרך המשתנים ההיררכיים שלהם. ככל שהמחקר התפתח והאינטרנט הפך נפוץ יותר, התפיסה האוטופית הלכה והתערערה. הגישה השנייה שהתפתחה סתרה את הגישה האוטופית. עדויות מחקריות שהצטברו הוכיחו שהמשתנים ההיררכיים ממשיכים להתקיים גם במרחב הווירטואלי. בשיחה תמיד יישאלו האם בעל השיחה הוא גבר או אישה. אנו יכולים להמציא את התשובה על פי רצוננו, אך המשתנים הללו נשארים. נמצא שיש הבדלים גבוהים בין כמות הפניות לגולשים שהכינוי שלהם נשי לעומת גולשים שכינוים גברי. גם באינטראקציות וירטואליות, רוב הגולשים מאמצים לעצמם דימויי גוף וזהויות שתואמים למודלים הגמוניים של גוף וזהות שקיימים בעולם הממשי. יש קשר בין הגוף והזהות שהצגתי בטקסט לבין המציאות. כיום לא כל החוקרים מסכימים שהאינטרנט הוא מרחב נעדר גוף, כי אפשר לשהות פיזית במרחב באמצעות תמונות ומצלמות אינטרנט – לדוגמא תמונות פרופיל בפייסבוק ואלבומי תמונות שונים בהם חושף המשתמש את המראה החיצוני שלו ואת ה"גוף" שלו.

על פי בן זאב, לטקסטואליות יש כמה השלכות: בגלל שהאדם שוהה במרחב ווירטואלי, הוא יכול לבצע לעצמו 'טיפול קוסמטי', לערוך ולסנן את הטקסטים שהוא שולח. האדם יכול להביע את עצמו בצורה חופשית בלי שייכנסו לדבריו, כמו שהוא. מכיוון שגם הצד השני של השיחה הוא טקסט, מאפשרת לי להתעמק בטקסט לפני שהוא מגיב, בניגוד לשיחה פנים אל פנים שלא מאפשרת לחשוב כי הצד השני עומד ומחכה. הטקסטואליות לא יוצרת רק מרחק וקשר רופף, היא יכולה ליצור גם את ההפך. אם כל המפגש מבוסס על טקסט בלבד ולא על עזרים בהם אני משתמש בעולם הממשי, אני חייב לייצר טקסט מספיק מעניין ומושך כדי שהצד השני לא יאבד עניין. הקהל באינטרנט הוא לא קהל שבוי, הוא יכול ללכת ברגע שירצה ולכן אני חייב 'להחזיק' אותו. התפיסה שהתקשורת הווירטואלית היא רדודה ושטחית היא לא נכונה. היא יכולה להיות רדודה ושטחית אבל לא בהכרח. המאפיין הפרדוקסאלי של אנונימיות מול חשיפה יכול להתקיים.

2. כנות לעומת הונאה: באינטרנט יש פוטנציאל הונאה מאוד גבוה. אפשר היה לחשוב שבמרחב זה לא יכול להתקיים אמון. אבל גם קשר זה אינו בהכרח נכון. לפעמים באינטרנט יש יותר כנות מאשר במרחב הממשי. במרחב זה אנו מוגבלי על ידי נורמות חברתיות, כללי נימוס ועוד ולכן לא תמיד אנו נחשפים בקלות. לעומת זאת, במרחב הווירטואלי כללים אלו הרבה פחות מחייבים. כללי הנימוס שחלים במרחב הממשי לא בהכרח מתקיימים. אני יכול להביע את דעותיי בכנות גדולה יותר דווקא במרחב זה. גם אם הדעות שלי לא מקובלות או תקיפות במיוחד – באינטרנט אני יכול להרשות לעצמי להביע מסרים כנים יותר מבלי לפחד.

3. רציפות לעומת אי רציפות: בעולם הממשי רציפות היא מרכיב מרכזי של קשר חברתי. קשר לא רציף ולא יציב אינו משמעותי עבור האדם. באינטרנט שום דבר אינו מובן מאליו. אנו יכולים למצוא קשרים רציפים אך חסרי משמעות, קשרים חסרי משמעות עם השקעה נפשית גדולה וגם את ההיפך. הקישור האוטומטי בין רציפות לעומק הקשר אינו מתקיים. הצד השני יכול להיעלם, אך זה לא גורע מהרציפות והמשמעותיות ברמה הנפשית. החשש המתמיד שהקשר ייפסק מחייב השקעה גדולה יותר, לפעמים יותר מאשר בעולם הפיזי בקשר פנים אל פנים.

4. השקעה פיזית מועטה לעומת השקעה נפשית משמעותית: הקשרים הווירטואליים מתאפיינים בהשקעה פיזית מועטה. אני חוסך זמן, כסף, לא צריך לנסוע למקומות רחוקים. אבל אין זה אומר בהכרח שההשקעה הנפשית היא מועטה ושטחית. לפעמים ההשקעה הנפשית דווקא מתגברת. תחושת אי היציבות והחשש מניתוק הקשר מחייב השקעה נפשית משמעותית יותר.

5. קרבה ומיידיות לעומת ריחוק: במרחב הממשי התרגלנו לחשוב שקרבה פיזית היא מרכיב קריטי ביחסים חברתיים. מרחק פיזי נתפס כגורם שלילי שמשבש מערכת יחסים (רחוק מהעין רחוק מהלב). בעולם הווירטואלי המרחק הפיזי מאבד ממשמעותו, מכמה סיבות:

א. קרבה מרוחקת: רחוק מהעין אך קרוב ללב. במרחב הווירטואלי המרחק הפיזי הופך ללא רלוונטי. שהייתנו במרחב אינה פיזית, וממילא המרחק הפיזי אינו משחק תפקיד. הוא מרחב נפשי משותף ולא מרחב פיזי, ולכן הם לא זקוקים לקרבה הפיזית כלל. לכן פרדוקס זה יכול להתקיים.

ב. מיידיות מחושבת: באינטרנט הכל מיידי, הכל קורה און-ליין. המיידיות הזו היא חושבת, לפי בחירה. מצד אחד היא מאפשרת להיות מהיר, להגיב באופן מיידי. מצד שני, אני יכול לבחור להשהות את התגובה שלי ולחשוב עליה. דווקא הבחירה מסייעת לי לשמור על הקשר. בחירה זו לא מתקיימת בעולם הממשי. כלומר אני בוחר אם לנהל את השיחה בצ'ט או ליין הוא בהודעות ומיילים לתיבת הדואר האישית אם לפייסבוק למשל.

ג. נורמות גמישות: האנונימיות שהאינטרנט מאפשר מפחיתה את תחושת הביקורתיות והחשש מפגיעה. העובדה שאנו לא נמצאים יחד באותו מרחב פיזי הופכת את התקשורת הווירטואלית לנקייה יותר מרעשי רקע (כמו נימוס מלאכותי, שפת גוף ועוד). הנורמות הגמישות מאפשרות לחזק את הקשר דווקא בגלל המרחק.

6. תקשורת דלה לעומת תקשורת עשירה: תקשורת פנים אל פנים מבוססת על מרכיבים רבים מעבר למסר המילולי, כמו שפת גוף, אינטונציה ועוד. תקשורת מתווכת מחשב מבוססת בעיקר על טקסט ועל מסרים מילוליים. בנוסף, טקסטים אלו הם לרוב קצרים ותכליתיים. אמנם התפתחה שפה מיוחדת לאינטרנט ולהודעות טקסט (גמני, מנשמע, סמיילים) אך היא לא מהווה תחליף לנוכחות אנושית.  לכן התפיסה הייתה שתקשורת זו תהיה רדודה ודלה יותר, אך פרופסור בן זאב אומר שלא בהכרח. דווקא היעדרם של מרכיבים נוספים בתקשורת מחייבת אותנו לתשומת לב גדולה יותר למסר המילולי, לדקויות ולרמזים במסר המילולי, שבתקשורת פנים אל פנים עלולים ללכת לאיבוד. לכן לפעמים הקשר הוא עמוק ומודע יותר: יש ללמוד לשים לב יותר לצד השני ולפרשנויות שלו. העובדה שבאינטרנט בן השיחה יכול להיעלם בכל רגע מחייבת אותי להשקיע יותר במסרים שאני מייצר, להיות מספיק מעניין ומושך בשביל בן שיחי. באינטרנט, כמות הקשרים שאני יכול לייצר ולשמר (אפילו בו זמנית) היא גדולה יותר מאשר במרחב הממשי. סקירה זו מכוונת אותנו לחשוב על מונחים שלא מתקיימים יחד בעולם הממשי, אך בעולם הווירטואלי הם הולכים זה לצד זה. אנו רואים במחשב מכשיר שבהדרגה מחליש את הכישורים החברתיים הטבעיים שלנו אך מצד שני יש תפיסה שרואה במרחב הווירטואלי את ההפך: האפשרות ליצור יחסים רבים, ליצור קהילות ולחזק קשרים בין בני אדם

דרכי הניהול של האינטרנט

בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט^]. נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).

כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, ISOC, שמרכז את התיאום הבין־לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.

במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.

במשך שנים הרשת נוהלה באופן נייטרלי - הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בשנים האחרונות התפתח ויכוח על אופיה הנייטרלי של הרשת, כאשר החברות המספקות את התשתית תובעות לעצמן זכויות יתר, ומעוניינות לגבות כסף מהאתרים הרווחיים, וזאת בטענה שהן מסבסדות את רווחיהן של חברות אלה.

בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.



רשימת שימושים באינטרנט

World Wide Webראשי תיבות: WWW) - מאפשר למשתמש "לגלוש" בין אתרים (כדוגמת ויקיפדיה) שמציגים טקסט ותמונות. לצורך שירות זה נבנו דפדפנים שמאפשרים לגשת לשרתים שמאכסנים את האתרים הללו.

דואר אלקטרוני - שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות לתיבת דואר של משתמש אחר. הודעות אלו יכולות להכיל מלל או קבצים מצורפים.

קבוצות דיון - רשת, המכונה גם רשת UseNet, של שרתים המפעילים מעין פורומים המאפשרים למשתמשים בהם לדון בכל נושא העולה על הדעת, בעזרת תוכנה ייעודית. קיימים אלפי נושאי קבוצות דיון. הקטגוריות שלהן מאורגנות לפי מבנה היררכי לוגי. ההיררכיה נעה מכללי לספציפי. שם של קבוצת הדיון מורכב מנושאים היררכיים ותת־נושאים המופרדים באמצעות נקודות. בנוסף, חברות וארגונים אחרים מפעילים שרתי קבוצות דיון בהם מתנהלים דיונים בנושאים הקשורים לארגון. שרתים אחרים (למשל, של ספק שירותי אינטרנט) יכולים להחזיק עותקים של קבוצות דיון אלה, ולשלוח אליהן תגובות שהתקבלו ממשתמשים מקומיים. מערכת קבוצות הדיון פועלת בפרוטוקול NNTP.

NTP - פרוטוקול המאפשר סנכרון שעון בין מחשבים ברמת אלפיות השנייה ונמצא בשימוש באופן בלתי מורגש כמעט בכל מערכות ההפעלה בעולם.

IRC - ראשי תיבות של Internet Relay Chat. שרתי IRC מאפשרים למשתמשים בהם, בעזרת תוכנה ייעודית, "לשוחח" זה עם זה בכתיבה בזמן אמיתי - המשתמשים האחרים יכולים לראות את מה שנכתב מיד עם סיום הכתיבה, ולהפך. רוב שרתי ה־IRC מקושרים במספר רשתות המסונכרנות ביניהן.

מסרים מידיים (IM) - שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות ישירות למחשב של משתמש אחר. ישנן כמה רשתות של מסרים מידיים, כדוגמת MSN Messenger ו-ICQ.

VoIP - Voice over IP היא טכנולוגיה המאפשרת יכולות טלפוניה דרך רשת מחשבים כמו האינטרנט. אחת התוכנות הבולטות בשוק זה היא Skype, אולם תוכנות מסרים מידיים רבות כוללות אפשרות תקשורת זו. במרבית התוכנות שתומכות בטכנולוגיה זו ניתן לבצע שיחות יוצאות למספרים רגילים (בתשלום) סוג זה של תקשורת נקרא לרוב PC-to-Phone.

שיתוף קבצים (P2P) - שירות בו משתמש משתף את הקבצים שנמצאים על מחשבו כך שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת אליהם. רשתות שיתוף קבצים לדוגמה: ביטורנט, גנוטלה ואידונקי.

קהילות - ישנם מספר פרוטוקולים אשר מאפשרים קיום של קהילות אינטרנטיות שלמות הכוללות שיתוף קבצים (בעזרת שרת מרכזי) יכולות צ'אט, חדשות וכו'.

רדיו וטלוויזיה - באמצעות פרוטוקולים סטנדרטיים יכול משתמש לצפות בתחנות טלוויזיה או רדיו המשדרות על גבי הרשת. (ראו: שידורי רדיו דרך האינטרנט ושידורי טלוויזיה באינטרנט)

שירותים שהיו נפוצים בעבר

FTP - פרוטוקול העברת קבצים. שרתי FTP הכילו אלפי קבצים ובתוכם קובצי תוכנה. משתמשים שחיפשו קובץ או תוכנה מסוימת היו יכולים לרוב למצוא אותה על אחד ממאות שרתי ה־FTP שפעלו, לרוב תוך כדי שימוש ב-Archie. כיום משמש פרוטוקול זה בעיקר להעברת קבצים ספציפית בין שני מחשבים, למשל כדי להעלות קבצים אל אתר אינטרנט, ונותרו מעט מאוד שרתי FTP ציבוריים. אלה שנותרו משמשים בדרך כלל מוסדות אקדמיים או חברות תוכנה להפצת חומרים שהם מייצרים (מידע ותוכנה).

Archie - שרתי Archie הכילו בסיסי נתונים אודות כל הקבצים שהכילו כל שרתי ה־FTP. כדי למצוא קובץ, המשתמש היה מפעיל תוכנת לקוח, שהייתה שולחת שאילתה אל שרת ה־Archie הנבחר, וזה היה משיב על איזה שרת FTP ניתן למצוא את הקובץ.

Gopher - רשת Gopher הייתה רשת מידע טקסטואלי שהייתה מסודרת בצורה היררכית. כדי למצוא בה מידע, היה צורך להגיע אל ענף כללי, וממנו לרדת על ענפים ספציפיים יותר ויותר.

קרנם של שירותים אלה ירדה עם עליית ה־WWW, הנוחה יותר לשימוש, וכיום, למעט שרתי FTP, רובם אינם פעילים עוד.

שיטות חיבור לאינטרנט

בהיותה של הרשת מבוססת פרוטוקול TCP/IP (או ביישומים מסוימים, UDP/IP), כדי להתחבר לאינטרנט יש ליצור חיבור בפרוטוקול זה בין מחשב המשתמש והרשת. חיבור זה נעשה על פי רוב באמצעות ספק שירותי אינטרנט. ספק שירותי אינטרנט הוא חברה או ארגון מורשה אחר, המשמש מתווך בין המשתמש לשרתים השונים ברשת האינטרנט העולמית.

משתמשים ביתיים

צורת החיבור הביתית אל ספק שירותי האינטרנט התפתחה רבות במהלך השנים. בתחילה היה נפוץ החיבור באמצעות מודם אנלוגי (חיבור בחיוג). מתקנים אלו המירו את המידע הדיגיטלי אותו ייצר המחשב לאותות אנלוגיים, אותם יכלו להעביר על גבי רשת הטלפון הציבורית. (אשר נועדה להעברת שיחות טלפון) כדי להתחבר לספק, המודם חייג אל מספר גישה שהפעיל הספק, ולאחר שנוצרה "לחיצת היד" של מערכת הטלפון, בוצע תיאום בין המודם במחשב המשתמש למודם שאצל הספק והועברו הנתונים. מכיוון שמערכת הטלפון לא תוכננה להעברת נתונים, התקשורת בשיטה זו הגיעה בסופו של דבר לתקרה של 56,000 סיביות לשנייה (אפיק שיחה הוא ברוחב פס של 64,000 סיביות לשנייה).

לאחר מכן, הגיעה טכנולוגיית ISDN, שאיפשרה חיבור בקצב 64 קילו־סיביות לשנייה בקו בודד, או 128 קילו־סיביות לשנייה בקו כפול. טכנולוגיה זו איפשרה גם לבצע שיחות טלפון באיכות קול גבוהה ואף שיחות וידאו, באמצעות מכשירי טלפון המיועדים לה. כיום ישנן ארצות בהן עדיין משתמשים בטכנולוגיה זו לביצוע שיחות טלפון, אף בין קווי ISDN לקווים אנלוגיים רגילים, אך היא הוחלפה בשתי טכנולוגיות מהירות יותר:

טכנולוגיות מבוססות DSL (כגון ADSL), המאפשרות תקשורת אל ספק האינטרנט בקצב של עד 8 מגה־סיביות לשנייה. שיטה זו משתמשת גם היא בקווי הטלפון הרגילים, אך במקום לשדר בתדרים המשמשים לדיבור, היא משתמשת בתדרים גבוהים הרבה יותר, מה שמאפשר להשתמש באותו קו גם לדיבור וגם לתקשורת בעת ובעונה אחת, ולקיים חיבור קבוע אל הספק ללא צורך בחיוג. היא גם חוסכת את הצורך בהמרה של האותות לאות אנלוגי וחזרה לדיגיטלי, כמו במודמים האנלוגיים.

"חיבור בכבלים" הינו אפשרות להשתמש בתשתית הטלוויזיה בכבלים כדי להעביר מידע בצורה דיגיטלית אל ספק האינטרנט, כאשר ספק הטלוויזיה בכבלים משמש מתווך, באופן דומה לרשת הטלפון. החיבור נעשה באמצעות התקןדוקסיס. ישנן ארצות בהן ספק הטלוויזיה גם מספק בעצמו את החיבור לאינטרנט, ומשמש למעשה גם כספק אינטרנט. בישראל נקבע שספק הכבלים, חברת "HOT", יספק רק את התשתית.

משתמשים ארגוניים

חברות גדולות וארגונים אחרים, כמו מוסדות אקדמיים, הצורכים רוחב פס גבוה במיוחד, מתחברים באמצעות קווי תקשורת מהירים, מ-7MB ומעלה, אך לרוב דרך ספק אינטרנט. קווי תקשורת אלה מספקים קצבי העברה של עשרות מגבייטים לשנייה ואף יותר, באמצעות קווי T1, קווי T3, קווי נקודה-לנקודה (נל״ן), תקשורת לוויינית וטכנולוגיות אחרות.

מרכיבים של תרבות האינטרנט

 

עם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:

פורומים: אחת ממשמעויותה הנפוצות של המילה פורום מקוון כיום היא אתר אינטרנט או חלק בו, המשמש לקיום דיונים בנושאים מוגדרים או כלליים. גולשים רשאים לכתוב הודעה בפורום, כהודעה שפותחת דיון בנושא חדש או כתגובה להודעה קיימת.
הפורום המקוון הוא אחד המאפיינים המובהקים של תרבות האינטרנט. מתקיימים בהם דיונים ערים, בהשתתפות עשרות ואפילו מאות משתתפים, שכל אחד מהם תורם לדיון המתפתח בפורום. הפורומים היום הם התפתחות של קבוצת דיון שהייתה קיימת באינטרנט עוד בימי רשת ה-Usenet.לעתים פורומים גורמים למשתתפים בהם להסיר את מעטה האנונימיות ולפתח קשרים בין-אישיים, פורומים אלו מתפתחים לקהילה וירטואלית.

טוקבק: טוקבק (בעברית: תגובית) הוא מנגנון לתגובות הגולשים באינטרנט. מנגנון הטוקבק מופעל באתרי חדשות, באתרי בלוגים ובאתרים נוספים, והוא מאפשר לגולשים להגיב על הנאמר בדף מסוים, כך שהתגובות מופיעות בהמשכו של הדף. הטוקבק הוא אחד המאפיינים המובהקים של תרבות האינטרנט, והוא מביא לשיא את מימוש חופש הביטוי שמתקיים באינטרנט. הטוקבק משמש בדרך כלל להבעת דעתו של הגולש, אך לעתים הוא משמש גם להצבעה על טעויות עובדתיות או לשוניות שנפלו בכתבה המקורית.

הטוקבק הוא ביסודו תגובה, בדרך כלל ספונטנית, של הקורא. הטוקבק מהווה דרך נוספת להשפעה על דעת הקהל, ולכן גורמים העוסקים ביחסי ציבור משתמשים בו לכתיבת תגובות שמטרתן קידום האינטרסים של הגופים שהם מייצגים. האנונימיות של כותבי הטוקבק איננה מאפשרת לקוראי התגובות להבחין בין תגובות שמקורן בפעולה של יחסי ציבור ובין תגובות רגילות. ראש הממשלה אהוד אולמרט ציין את כוחו של הטוקבק בנאום מפורסם שנשא במרץ 2007 לפני מועצת קדימה ובו הודה שהוא אינו "ראש ממשלה פופולרי". בין היתר אמר:"אילו עסקתי בהדלפות, יזמתי סקרים מחמיאים מטעמי, שילמתי לסוכנויות טוקבקים... קרוב לוודאי שהייתי הרבה יותר פופולרי

סלנג באינטרנט :בתרבות האינטרנט, סלנג באינטרנט הוא סלנג ייחודי שהחל להתפתח בסוף המאה ה-20. הסלנג התפתח בשפות מדוברות, בפרט אנגלית, והוא מאפיין שיחות של אנשים באינטרנט במקומות שונים: פורומים, תוכנות מסרים מיידיים, משחקי רשת ועוד.

תופעת אינטרנט - מם שכל פרסומו (או חלקו המכריע) הוא באינטרנט: בתרבות האינטרנט, תופעת אינטרנט (באנגלית: Internet phenomenon), או מם אינטרנט (Internet meme), היא מם שכל פרסומו (או חלקו המכריע) הוא באינטרנט, כגון שירים, סרטונים ויראליים, פרסומות, אגדות אורבניות, ידוענים לרגע, סלנג ועוד.

הפופולריות של תופעות אלו גדלה יחד עם ההתרחבות של רשת האינטרנט ובמיוחד של כלים המאפשרים חיפוש והפצה קלה, כמו גוגל ויוטיוב. לרוב, תופעות אלו מתאפיינות בתקופת פריחה מהירה (הגעה לידיעת קהל רחב תוך ימים או שבועות ספורים) שלאחריה תקופת דעיכה.

האקינג - פריצה למערכות מחשב:

במחשבים, האקינג הוא שימוש במערכות מחשב בדרכים יצירתיות כדי להשיג תוצאות טובות יותר מאלו שאליהן התכוון מתכנן המערכת המקורי. העוסק בהאקינג קרוי האקר אך בשיח היומיומי מבלבלים לעתים בין פעילותו של ההאקר לזו של הקראקר.

ראשית ההאקינג בפריקינג, פעילות שמטרתה לגרום למערכת הטלפוניה האנלוגית לבצע פעולות שלא תוכננה לבצע, למשל שיחות חינם, בעיקר באמצעות שימוש בטונים המשדרים פקודות שגויות למערכת ומעוותים את שדרי הטלפון. עם התגברות מהפכת התקשורת עלתה תפוצת התופעה עקב הקלות בהשגת מדריכי פריצה וגידול בכמות המערכות המאפשרות את תקיפתן. כיום מתייחס המונח האקינג להשגת גישה לאזורים חסומים של מערכות מחשוב, השגת מידע חסוי, שינויים בתפקוד מערכות ופריצת תוכנות.תהליך ההאקינג כולל איסוף מידע יסודי על המערכת. האיסוף מתחיל במקורות הגלויים: תיעוד למשתמש קצה ותיעוד למתכנת. אם מדובר בהאקינג של מערכת בה קוד המקור זמין, ההאקינג כולל את קריאתו, לימודו וביצוע שינויים בו. במערכות שהקוד שלהן אינו זמין, ההאקינג עשוי לכלול הנדסה לאחור לשפת אסמבלר וקריאת קוד זה.

תרבות ההאקינג מבוססת על מעמד קהילתי המושג על ידי הצגת יכולת לבצע משימות או פריצות מסובכות. האקרים משיגים מעמד כזה באמצעות כתיבת תוכנה חופשית, בדיקה ותיקון של באגים בתוכנה חופשית והפצת מידע אודות פרצות אבטחה באתרים או תוכנות. לעומתם קראקרים כותבים ומפרסמים תוכנות המיועדות לאפשר למשתמשים בהם לשנות התנהגות של מערכות ועל ידי כך חדירה, פריצה וגרימת נזקים למיניהם.

ועוד כמו

§         שיתוף קבצים

§         דואר זבל

§         נטיקה - אתיקה ברשת האינטרנט

§         בלוגים

§         חברויות באינטרנט

§         חישוב מבוזר קהילתי - יצירת עוצמת מחשוב עצומה, באמצעות ניצול הזמן הפנוי של עשרות אלפי מחשבים אישיים שבעליהם מצטרפים לפרויקט באמצעות האינטרנט.

האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר לאנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תכנים שפותחו על ידם.

עסקים באינטרנט

לאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, ו/או בנפרד ממנה. אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט.

ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:

פרסום מקוון - פרסומות באתרי אינטרנט (banners), קידום אתרים במנועי חיפוש, שיווק ויראלי, אתרים פרסומיים ועוד.

דואר זבל - דואר פרסומי הנשלח למשתמשים רבים. כך ניתן לפרסם בקלות רבה וללא הוצאות רבות מוצר מסוים.

מסחר אלקטרוני (e-commerce) - חנויות מקוונות המציגות לגולשים מבחר מוצרים, ומציעות להם לרכוש אותם, בדרך כלל על ידי תשלום בכרטיס אשראי. את המוצר מקבלים הקונים בדרך כלל בדואר.

מסחר אלקטרוני בין חברות (B2B - ראשי התיבות של Business to Business) - פעילות רכישה ומכירה בין חברות המתבצעת כולה ברשת האינטרנט. יוזמה זו זכתה להד רציני בשלהי תקופת הדוט קום אולם עקב קשיים טכנולוגיים והקושי במיסוד הקשר, יצירת קטלוגים משותפים וכדומה, לא הצליחה להתרומם.

דיון - ברשת נפוצות מאוד קבוצות דיון מסוגים שונים: צ'אטים, פורומים, תוכנות מסרים מידיים. סקרים מראים שחלק גדול ממשתמשי האינטרנט מנצלים אותה לצורכי תקשורת.

על-פי מחקר שבוצע בשנת 2009 באוניברסיטת הרווארד יחד עם חברת הייעוץ המילטון ‏‏^[3], בארצות הברית בלבד יצרה התעשייה העוסקת באינטרנט כ-3 מיליון

 משרות במשך עשור. נוסף על כך, נוצרו בתקופה זאת במדינה 1.9 מיליון משרות עקיפות סביב התחום.

זהו, עכשיו כבר אי אפשר להתעלם מזה: האינטרנט הפך לכלי עסקי-שיווקי הכרחי. אם לאחר התמוטטות בועת ההיי טק בשנת 2000 היו יכולים בעלי העסקים הפועלים בשיטות מסורתיות לנחם את עצמם בכך שכל מה שוירטואלי- כנראה יישאר וירטואלי ואין תחליף לשיווק המסורתי הרי שהשנתיים האחרונות הבהירו בצורה ברורה- דרך גידול עצום בהיקפי מסחר מקוון, דרך קפיצה ענקית בתקציבי פרסום אינטרקטיבי, דרך שווי חברות אינטרנטיות ענק ובעיקר דרך הגידול במספר הגולשים- אם אתה לא באינטרנט אתה (כמעט) לא קיים.

נתוני הגלישה האחרונים בישראל מדברים על 3.4 מיליון גולשים מעל גיל 13 וכי 70% מהם נכנסים לאינטרנט לפחות פעם ביום. לשון אחר- כל אדם שני בישראל חשוף לאינטרנט! 40% מהם מבצעים קניות באינטרנט באופן קבוע וכל השאר חשופים לפרסומות אינטרקטיביות, המלצות קניה בפורומים, מידע בלתי מעובד מסחרית מחברים בצ'טים ועוד.

אם את מנהלת עסק קטן- היתרון בשימוש באינטרנט הופך למשמעותי יותר- האינטרנט מאפשר לך כיום להגיע לקהלים אליהם לא היית יכולה להיחשף בעבר. יש להדגיש, גם אם אינך מתכוונת למכור את מוצריך דרך האינטרנט- עליך להיות שם ברמת האת האינפורמטיבי-תדמיתי. קונים רבים כיום מתחילים את החיפוש אחרי המוצר או השירות שלה ברשת ואי נוכחות ברשת משמעותה ויתור על אותם קונים בפוטנציה.

אז כיצד כדאי להשתמש באינטרנט ככלי עסקי?
אל תבססי פעילות עסקית על האינטרנט לבדו. מרבית העסקים שחזונם היה וירטואלי לחלוטין לא שרדו את משבר ההיי טק והסלקציה האכזרית שלוותה אותו. היחידים ששרדו היו חנויות נישה, אתרים עם שירותים אינטרנטיים מובהקים (לוחות, מידע וחדשות, שידוכים, השוואת מחירים), אתרים ששמשו פלטפורמות לחנויות אופליין (ibook לסטימצקי, אתרי מכרזים וכדומה). אם בעבר כל צעיר יצירתי היה פורץ לאינטרנט אחוז סערה עם רעיון שיכבוש את העולם, אך ללא בסיסים לוגיסטיים מחוייבי מציאות כמו מערך שינוע, החזקת מלאי ושרות לקוחות, היום המודל המומלץ הוא המשולב- אין לוותר על השוק האינטרנטי, אך אל תבנהי תוכנית עסקית מבוססת אונליין בלבד אלא השתמשי באינטרנט בחוכמה תוך ניצול יתרונותיו הייחודיים לצד הפעילות הרגילה בעולם האמיתי.יתרונות ייחודיים? כן! האינטרנט מאפשר לך פניה לקהל יעד ממוקד ורחב בעלות נמוכה, שמירה על קשר הדוק עם לקוחות קיימים, ביצוע עסקאות מקוונות ומתמשכות עם גופים גדולים, העברת מסרים באמצעות שיווק ויראלי, בידול מחירים, מבצעי מכירות ועוד. דוגמאות? צימר קטן בצפון הפועל באמצעות אתר תיירות חושף את פעילותו לקהל פוטנציאלי מכל הארץ (ואף העולם!). חנות ספרים תל אביבית מתמחה בספרות איכות מיובאת שומרת על קשר הדוק עם קהל לקוחותיה באמצעות משלוח מייל עדכון לגבי כל סחורה חדשה שמגיעה. חנות רהיטים רמת גנית בינונית  עובדת היום בקנה מידה גדול באמצעות הצעת מוצריה לקהל משתתפי המכרזים והמכירות הפומביות. ספקי ציוד משרדי מקבלים הזמנות מחברות גדולות באמצעות פלטפורמת הזמנות מקוונת. אבל זכרי, גם

לעבודה באינטרנט יש כללים ובניית אתר תדמיתי ב- 150$ לא תמיד תספיק.כללים? לפני כניסתך לעולם הוירטואלי, בדיוק כמו לפני שאת פותחת עסק חדש, עליך לעשות עבודת הכנה. אתרי את קהל היעד שלך (מי ייחשף למוצריך דרך האינטרנט), תכנני זמן ותקציב (כמה את הולכת להשקיע בעבודה המקוונת, אל תשכחי- אתר צריך גם לתחזק), תכנני משאבים, ערכי תוכנית שיווקית (איך להגיע לקהל היעד בצורה האופטימלית, איך ליצור מסה קריטית שתרכוש דרך האתר), למדי היטב את הסביבה הוירטואלית (המתחרים שלך עובדים באינטרנט? אם לא- יש לך יתרון מובהק. אם כן- למדי מכישלונותיהם ועשי זאת טוב יותר) והיי קשובה ומעודכנת לשינויים בשוק.ומה "הכללים" אומרים לגבי אתר אינטרנט אפקטיבי? אה, כאן כבר נעשה תהליך למידה די ארוך ויש כיום מספר כללי אצבע שנכונים כמעט תמיד:א. בחרי חברת אינטרנט בעלת יכולת מוכחת- בדקי אתרים שהחברה הקימה, דברי עם לקוחותיה, גלשי לבד ובדקי עד כמה קל לך להתמצא באתר ועד כמה הוא משיג את מטרתו.ב. עצבי נכון המנעי מגרפיקה מיותרת- אתרים עתירי טכנולוגיה, גרפיקה, פלאש וכדומה אפקטיביים לחברות המקימות אתרי אינטרנט בלבד. זכרי, הלקוח שלך ממהר וזמן אינטרנט הוא מהיר במיוחד. אם הלקוח (שלצורך העניין יכול להיות גם קניין של חברה גדולה)  לא יראה מה הוא יכול להפיק תוך מספר שניות הוא יקליק הלאה. דאגי להצגת החוזקה העיקרית שלך כבר בדף הפתיחה ("עצב כרטיסי ביקור וקבל אותם היום!").ג. אפשרי ביצוע טרנזקציות מקוונות ואופליין- למרות שבשנים האחרונות למדו הגולשים כי האינטרנט הוא כלי לא פחות בטוח מהעברת כרטיס אשראי בחנות- לא תמיד הצרכן הפוטנציאלי ימהר לשלוף את כרטיס האשראי ולבצע את העסקה באינטרנט. דאגי למערכת גביה טלפונית ו\או אישור הזמנות באמצעות פקס. פרסמי במקום בולט את כתובת העסק ואפשרי לקבל פרטים נוספים בטלפון.ד. ספקי ערך מוסף ומתעדכן- תני לגולש סיבה לשוב לאתרך גם אם הוא לא מבצע רכישה בגלישה הנוכחית. בקשי ממנו מייל לשלוח לו עדכונים לגבי מבצעים ומוצרים חדשים, ספקי לו אינפורמציה רלבנטית מתעדכנת (סקירת ספרות חדשה, מסלולי טיולים, מידע חדשותי וכדומה).ה. חשיפה. פרסמי את הפעילות האינטרנטית בכל מקום אפשרי: עדכני מנועי חיפוש (יש חברות המתמחות בכך), דאגי שכתובתו תופיע על ניירות המכתבים, כרטיסי הביקור, פליירים, אריזות מוצרים ומעטפות. צייני את כתובת האתר בכל פרסום אופליין ושקלי פרסום מקוון.